מונח
מכשיר התחייבות: ההסבר המלא
אם ניסית להפסיק לדחות והשיטות לא החזיקו, זה לא כישלון של משמעת. זה מה שקורה כשמתמודדים עם בעיה מבנית בכלים של מוטיבציה.
מה זה מכשיר התחייבות
מכשיר התחייבות הוא הסדר שאדם עושה עם עצמו בהווה, שמטרתו לצמצם את החופש שלו בעתיד. הוא מוותר מרצון על אפשרויות שהוא יודע שירצה בהן כשיהיה חלש, כדי שהאני העתידי שלו לא יוכל לבחור בהן.
הדוגמה המפורסמת בת שלושת אלפים שנה: אודיסאוס קושר את עצמו לתורן. הוא לא מתאמן על עמידה בפני הסירנות ולא מחזק את הרצון שלו. הוא מסדר את העולם כך שגם אם ירצה לקפוץ, לא יוכל.
למה עצות נגד דחיינות לא עובדות
כל עצה שקראת נגד דחיינות, פומודורו, פירוק משימות, אופטימיזציה של סביבת העבודה, מניחה שהבעיה היא איך לעבוד. היא מציעה שיטות טובות לבעיה אחרת.
הכלכלה ההתנהגותית קוראת לזה הטיית ההווה: אנחנו מעריכים תגמול מיידי הרבה מעל תגמול עתידי, גם כשאנחנו יודעים היטב מה עדיף. ריצ׳רד סטרוץ הראה כבר ב-1956 שההעדפות שלנו אינן עקביות בזמן: מה שנראה נכון היום לעוד חודש, לא ייראה נכון כשהחודש הזה יגיע.
זו הסיבה שהתוכנית לא נשברת ברגע שקובעים אותה. היא נשברת בשעה שש בערב, כשמי שקבע אותה כבר לא נמצא בחדר. שיטת עבודה טובה יותר לא עוזרת נגד זה, כי הבעיה אינה חוסר ידיעה מה לעשות.
מה המחקר באמת מצא
מכשירי התחייבות נבדקו בשדה, לא רק במעבדה. במחקר ידוע בפיליפינים הוצע למעשנים חשבון חיסכון שבו הם מפקידים כסף, ואם לא יעברו בדיקת ניקוטין אחרי חצי שנה, הכסף נתרם ולא חוזר אליהם. מי שלקח את החשבון הצליח להפסיק בשיעור גבוה משמעותית ממי שקיבל רק ייעוץ. אותו דפוס חזר בחיסכון, בהרזיה ובהתמדה בחדר כושר.
הסקירה האקדמית של גראד בריאן, דין קרלן וסקוט נלסון משנת 2010 סיכמה את התחום, והמסקנה שלה מפוכחת: מכשירי התחייבות עובדים, אבל דווקא אצל מי שכבר יודע שיש לו בעיה. אדם שמשוכנע שהוא יעמוד ביעד לא ירצה לקשור את עצמו לתורן מלכתחילה.
למה דווקא כסף, ולמה דווקא לארגון שמפריע לך
קנס עצמי עובד כי הוא הופך את המחיר של אי עמידה למיידי וממשי, במקום להשאיר אותו תיאורטי ורחוק. אבל לא כל קנס שווה.
תרומה לצדקה, שנשמעת כמו הפתרון האלגנטי, היא דווקא המכשיר החלש ביותר. מי שיודע שהכישלון שלו יממן עמותה שהוא מברך עליה ממילא לא באמת מפחד לפספס, ובחלק מהמקרים אפילו נהנה מהמחשבה. הרתעה עובדת רק כשהתוצאה באמת מפריעה לך, וזו הסיבה שהגרסה החזקה של המנגנון מפנה את הסכום לארגון שהאדם מתנגד לו.
זה גם החלק שגורם לרוב האנשים לעצור ולחשוב, וזו בדיוק העדות שהמנגנון פועל.
איך בונים מכשיר התחייבות שמחזיק
ארבעה תנאים, וכל אחד מהם הכרחי. יעד שאפשר להכריע, כלומר כזה שאפשר להראות עליו ראיה ולא רק לטעון שעמדת בו. מחיר שמורגש, סכום שמשנה לך ולא סמלי. צד שלישי שמחזיק, כי הסדר שאתה עצמך יכול לבטל ברגע החולשה אינו הסדר. ומועד קבוע מראש, כי דדליין שנדחה הוא לא דדליין.
התנאי השלישי הוא זה שנופל בדרך כלל. הבטחה לחבר מתמוססת כשהחבר לא רוצה לריב, והבטחה לעצמך מתמוססת מיד. מכשיר התחייבות אמיתי מחייב מישהו שאין לו שיקול דעת ברגע האמת.
מה קיים היום
בעולם פועלות שתי פלטפורמות ותיקות: StickK, שנבנתה על ידי כלכלנים מייל וממנה הגיע חלק גדול מהמחקר, ו-Beeminder, שמתמקדת בגרפים ובמעקב יומיומי. שתיהן באנגלית, מתומחרות בדולרים, ומעבירות כסף לארגונים אמריקאיים.
מי שרוצה את ההבדלים לעומק, כולל מה כל אחת מהן עושה עם הכסף ומה זה אומר למי שיושב בישראל, ימצא אותם בהשוואה המלאה.
בעברית לא היה עד היום כמעט שום דבר, לא כלי ולא הסבר מסודר של המושג. זו הסיבה שהדף הזה קיים, ולצידו מה שהחוק הישראלי אומר על מכשיר כזה.
והשאלה שמפילה יותר התחייבויות מכל אחרת היא לא מה זה אלא כמה גדול: כמה גדול צריך להיות יעד, ואיך יודעים שעמדת בו.
דדליינר הוא מכשיר התחייבות ישראלי.
אתה קובע יעד, מעמיד מאחוריו סכום, ומראש קובע מי ירוויח אם לא תעמוד בו. עמדת, הוא קונה לך את מה שדחית שנים. לא עמדת, הוא מממן עמותה רשומה שאתה מתנגד לה, במלואו ואחרי מס. דדליינר לא לוקחת מהסכום הזה שקל, ולכן אין לנו שום אינטרס שתיכשל.