מונח · היסטוריה
מכשיר התחייבות: ההיסטוריה של הרעיון, מאודיסאוס ועד היום
הרעיון שאדם יכול להגביל מראש את עצמו העתידי מופיע לראשונה באודיסיאה, נכנס לכלכלה ב-1978 אצל תומס שלינג, מקבל את שמו ב-1979 אצל יון אלסטר, ונבדק בניסוי מבוקר ב-2010. הוא ישן בהרבה מהאינטרנט, והחלק החדש היחיד בו הוא היכולת לאכוף אותו בלי בית משפט.
אודיסאוס חסם מראש גם את הביטול
בספר השנים עשר של האודיסיאה, אודיסאוס רוצה לשמוע את הסירנות ויודע שמי ששומע קופץ למים. הוא מורה לאנשיו לקשור אותו לתורן, ולסתום את אוזניהם שלהם בשעווה כדי שלא יוכלו לשמוע אותו כשיצווה עליהם להתיר אותו.
הפרט האחרון הוא כל ההבדל: הוא מגביל מראש את היכולת לבטל את ההגבלה. זה מה שמפריד מכשיר התחייבות מהחלטה.
קורטס כנראה לא שרף את הספינות
לפי הסיפור, הרנן קורטס שרף את ספינותיו ב-1519 כדי שלאנשיו לא תהיה דרך חזרה. הסיפור הזה מפוקפק. המקורות בני התקופה מתארים הטבעה או הדרמה מכוונת, לא שריפה, והגרסה הדרמטית תפחה במשך מאות שנים. לרעיון יש מקורות אמיתיים, ואין צורך בקורטס.
שלינג: מי שמחליט ומי שמבצע הם שני שחקנים
ב-1978 פרסם תומס שלינג את ״אגונומיקה, או אמנות ניהול העצמי״. האדם שמחליט הערב להתעורר מוקדם והאדם שמכבה את השעון בבוקר אינם בהכרח אותו שחקן. לכן החלטה של הראשון שווה משהו רק אם היא משנה את האפשרויות של השני, לא את הרצון שלו.
Schelling, T. C. (1978). Egonomics, or the Art of Self-Management. American Economic Review, 68(2), 290–294.
אלסטר נתן לזה שם
ב-1979 הפך הפילוסוף הנורווגי יון אלסטר, בספר ״יוליסס והסירנות״, את הסיפור למושג: כבילה עצמית מראש כאסטרטגיה רציונלית ולא ככישלון. המונח האנגלי `commitment device` נטבע בשיח סביב העבודות האלה, ובעברית לא נקבע לו שם מקובל.
Elster, J. (1979). Ulysses and the Sirens: Studies in Rationality and Irrationality. Cambridge University Press.
למה זה נחוץ: העדפות מתהפכות
ג׳ורג׳ איינסלי הראה ב-1975 שאנשים לא מנכים את העתיד בקצב אחיד: ככל שהתגמול קרוב יותר, ערכו קופץ באופן לא פרופורציונלי. ב-1999 נתנו טד או׳דונוהיו ומתיו רבין לזה ניסוח כלכלי, והראו שגם מי שיודע על החולשה לא בהכרח מתגבר עליה. ידיעה אינה תיקון.
Ainslie, G. (1975). Specious Reward. Psychological Bulletin, 82(4), 463–496. · O'Donoghue, T. & Rabin, M. (1999). Doing It Now or Later. American Economic Review, 89(1), 103–124.
2010: מעטים בוחרים בזה, ואצלם זה עובד
חבייר ז׳ינה, דין קרלן וג׳ונתן זינמן הציעו למעשנים בפיליפינים חשבון חיסכון ייעודי לחצי שנה, ואחריו בדיקת שתן לניקוטין. עברת, הסכום מוחזר. לא עברת, הוא נתרם.
אחד עשר אחוז בלבד הסכימו לקחת את ההצעה, ומי שקיבלו אותה היו בשלוש נקודות אחוז יותר סבירים לעבור את הבדיקה בתום ששת החודשים. האפקט החזיק גם בבדיקות פתע אחרי שנה.
Giné, X., Karlan, D., & Zinman, J. (2010). Put Your Money Where Your Butt Is. American Economic Journal: Applied Economics, 2(4), 213–235. · aeaweb.org
מאז השתנתה רק האכיפה
ב-2008 הקימו דין קרלן, איאן אייריס וג׳ורדן גולדברג את stickK, והרעיון עבר לאינטרנט. אודיסאוס נזקק לצוות, שלינג להסכם עם חבר, וקרלן לבנק. היום אפשר להעביר סכום מראש ולהכריע לפי ראיה, בלי שאף צד יסמוך על מילתו של השני.
הכלים של היום בהשוואה, וההגדרה של המונח בעמוד המונח.
שלושת אלפים שנה של אנשים שידעו שהם צריכים לכבול את עצמם מראש. היום אפשר לאכוף את זה בלי בית משפט.