מעבדת הראיות
מה באמת עובד נגד דחיינות: מעבדת הראיות של דדליינר
הכי מוכח: סכום שהעמדת בעצמך ושהולך לאיבוד אם היעד לא עומד. לא מוטיבציה ולא תזכורות. סקירת קוקרן מ-2025, על 18,303 איש, נתנה לזה את דירוג הוודאות הגבוה ביותר, וההשפעה החזיקה גם אחרי שהכסף ירד מהפרק. והכיוון חשוב: אותו סכום עבד כשנגרע, ולא עבד כשהובטח על הצלחה.
40 ממצאים משלוש ספרויות. לכל מספר מקור ותכנון מחקר, והמגבלות בלחיצה על כל כרטיס.
שמונה דברים שאנחנו יודעים
- תמריץ כספי מעלה את סיכויי ההצלחה בכחצי, בוודאות גבוהה, על יותר מ-18,000 איש. וההשפעה נמשכת אחרי שהוא נגמר.
- אותו סכום: כשהיה שם ונגרע, עבד. כשהובטח על הצלחה, לא.
- כסף לגוף שמתנגדים לו עבד יותר מצדקה ומחבר, על 3,857 חוזים אמיתיים.
- הסכום משנה, באופן לינארי: כל עשרה דולר בשבוע הוסיפו תוצאה.
- דיווח עצמי מתנפח כשיש כסף על הפרק: מי שלא אומת דיווח על יותר הצלחה.
- 73 אחוז הצלחה ו-31 אחוז יותר צעדים, על 72,974 איש, במדידה ממכשיר.
- האפקט החזיק בבדיקות פתע ביוכימיות כעבור שנה.
- יעד של מה עושים עובד פי 15 מיעד של מה משיגים. לכן המוצר מסרב ליעד שתלוי בהחלטה של מישהו אחר.
גודל אפקט על ביצוע, במטא-אנליזה אחת ובאותה יחידת מידה
Williamson et al., International Review of Sport and Exercise Psychology, 2022. 27 מחקרים.
לא כמה היא עובדת, אלא מה היא גובה ממך כדי להתחיל
| שיטה | מטפל | שבועות | כסף מתמשך | סכום שלך על הפרק | אדם נוסף |
|---|---|---|---|---|---|
| טיפול קוגניטיבי התנהגותי | · | · | |||
| כוונות יישום | · | · | · | · | · |
| מעקב שמישהו רואה | · | · | · | · | |
| בניית הרגל | · | · | · | · | |
| חוזה הפקדה | · | · | · | · |
נגזר מתיאור הנוהל בכל מחקר.
חמש שאלות שהראיה עוד לא הכריעה
האם ההשפעה נשארת אחרי שהתמריץ נגמר?
בעישון כן, ובביסוס טוב. במשקל ובכושר נוטה ללא. אולי ההבדל הוא בין להפסיק התנהגות לבין להתחיל אחת, ואיש לא בדק את זה ישירות.
האם סכום גדול יותר עובד יותר?
לא סתירה, שני קטעים של אותה עקומה. בסכומים נמוכים, סביב עשרה דולר בשבוע, הקשר לינארי. מ-45 דולר ומעלה, אין קשר. הקריאה הסבירה היא רוויה: תלול כל עוד הסכום קטן מכדי להיחשב, שטוח אחר כך. איש לא בדק את צורת העקומה ישירות.תוצאה אפסית מלמדת על מה שהמבחן יכול היה לראות, לא על היעדר קשר. כך גם תקרת האושר של 75 אלף דולר (קאהנמן ודיטון, 2010) התבררה ב-2023 כתכונה של המדד.
מה גורם לדדליין להחזיק, התאריך או מה שתלוי בו?
עשרים שנה התשובה נשענה על מאמר אחד, שנמשך ב-2 בספטמבר 2026 בגלל סימני זיוף. בשכפול, לשינוי הדדליינים הייתה השפעה זניחה, ומה ששוחזר הוא הרצון להתחייב. מול זה, לתוצאה כספית יש ראיה בוודאות הגבוהה ביותר של קוקרן, על יותר מ-18,000 איש.הקריאה הסבירה: התאריך אינו המרכיב הפעיל, אלא מה שקורה כשהוא עובר. זו הקריאה הכי נוחה לנו, ולכן צריך לבדוק אותה הכי חזק: איש עוד לא העמיד דדליין עם תוצאה מול דדליין בלי תוצאה באותו ניסוי.
האם לפרסם התחייבות עוזר או מזיק?
״אל תספרו לאף אחד על היעדים״ נשען על מחקר אחד מ-2009. מאז, מה ששרד הוא לא כיוון אלא מי רואה: שיתוף עם מי שמעריכים העלה ביצוע, ומעקב שמישהו אחר רואה היה חזק יותר, על 138 מחקרים.ההבדל הוא בין להכריז על כוונה לבין להראות תוצאה. השערה שלנו, לא ממצא: כסף נעול ופסק דין בדרך לא מאפשרים להרגיש שכבר הגעתם.
כמה חזקות באמת כוונות היישום?
d=0.65 ב-2006 מול g=0.336 ב-2021, על טכניקה מורחבת. לא סתירה ישירה, אבל זו התבנית המוכרת של גודלי אפקט שמתכווצים כשהשקיפות משתפרת.
שש דרכים לברוח מהתחייבות, ומה סוגר כל אחת
המועד
סוגר את ״אין שום סיבה שזה יקרה דווקא היום״
תאריך אחד שנקבע מראש ולא זז.
הרכיב עם הראיה החזקה נגדו: בשכפול מ-2026 לשינוי הדדליינים הייתה השפעה זניחה, והמאמר המקורי נמשך. המועד לבדו כנראה לא עושה דבר, הוא המסגרת לשאר.
כסף שכבר יצא
סוגר את ״אתחיל בשבוע הבא, זה לא עולה לי כלום לדחות״
הסכום עובר מראש ונעול, ולכן דחייה כבר לא בחינם.
חוסם הכי הרבה אנשים בכניסה: אחד משבעה אצל הלפרן, 11 אחוז ב-CARES. וגם בעל הראיה החזקה ביותר, בוודאות הגבוהה של קוקרן.
התרומה ההפוכה
סוגר את ״זה רק כסף, ובסוף זה הולך למשהו טוב״
בכישלון הסכום מממן גוף שהאדם בחר מראש כמי שהכי לא רוצה לחזק. לא הפסד גדול יותר, אלא בלי הנחמה (`warm glow`): קנס לגוף שאוהדים מחזיר חלק מעצמו בהנאה מהנתינה.
לא המצאה שלנו: סטיקיי בנויה עליו מ-2008, אחרי איירס וקרלן. והראיה עליו הדקה במוצר: מקור תצפיתי אחד, מספר של מפעיל ומודל תיאורטי. אין אף ניסוי מבוקר על הנמען ההפוך, ולכן כאן אסור להישמע בטוחים.
הפינוק
סוגר את ״גם אם אצליח, לא יקרה שום דבר״
הצלחה קונה דבר מסוים שנבחר מראש.
אצל הלפרן דווקא הפרס משך אנשים, תשעה מעשרה. הפינוק מגדיל כניסה ואינו מה שמייצר את האפקט, ולא מייחסים לו את העבודה.
הראיה
סוגר את ״פשוט אגיד שעשיתי״
בלי הצהרה עצמית ובלי עדות של חבר. נספר מה שנשלף ישירות מהמקור, או צילום תחת אילוץ שאי אפשר לחזות מראש.
בסטיקיי מי שאומת דיווח על פחות הצלחה: דיווח עצמי מנופח כשיש כסף על הפרק. שם השופט הוא חבר, והאמינות לא גבוהה מהנכונות של חבר להכשיל. המחיר אצלנו: חיכוך בכל הגשה.
אדם בודק ערעור וכסף
סוגר את ״המערכת טעתה, ואני לא מקבל את זה״
אישור אוטומטי רק כשהשרת ביסס עובדה בעצמו. שלב נרשם כלא עמד רק כשעבר המועד בלי ראיה מאושרת. כל ערעור נבדק בידי אדם, וכסף עובר לארגון רק אחרי בדיקה של אדם.
אין לזה ראיה, וזו לא טענה אמפירית. זו הכרעה על הוגנות, והיא עולה כסף וזמן אדם בכל מחזור. הרשימה ריקה בכוונה.
אין לזה ראיה, וזה כתוב.
הדבר היחיד שהמחקר לא יכול לעשות הוא לקבוע את התאריך.
כלכלה התנהגותית
- ניסוי מבוקרלא נמדד60 משתתפיםd=2.5 כפי שדווח במקור
דדליינים כפויים בפריסה שווה, מול דדליין עצמי, מול מועד יחיד בסוף
נטען שדדליינים כפויים בפריסה שווה הניבו כ-136 תיקונים מול 71 במועד יחיד. הטענה בוטלה.
נמשך ב-2 בספטמבר 2026, אחרי ש-Data Colada הראו סימני זיוף: 18 מתוך 20 משתתפים בזרוע אחת עם ״תאום״ בתוצאות זהות, מתאמים קרובים לאפס במקום שחייבים להיות גבוהים, ועיגול מספרים של אקראי ולא של בני אדם. צוטט קרוב לאלף פעם. קלאוס ורטנברוך, שותפו למאמר, ביקש את המשיכה.
שיטה ומגבלות
נמדד: איכות ביצוע במשימת הגהה
כמעט כל מה שנכתב בעשרים השנה האחרונות על דדליין שקובעים לעצמנו נשען על המאמר הזה.
דורש: לדעת מה רוצים
Ariely, D. & Wertenbroch, K., Psychological Science, 2002 · מקור
- ניסוי מבוקרלא נמדד
שכפול מלא של אותו ניסוי, בנתונים חדשים
לשינוי הדדליינים הייתה השפעה זניחה על כל מדדי הביצוע. מה ששוחזר הוא הביקוש: אנשים כן רוצים לכבול את עצמם מראש.
שיטה ומגבלות
נמדד: אותם שלושה מדדי ביצוע ואותם שאלוני דיווח
שכפול של מחקר 2 מהמאמר המקורי, באוכלוסיית סטודנטים אחת. אי-שחזור אינו הוכחה להיעדר אפקט, אבל יחד עם המשיכה זו הראיה הטובה ביותר כרגע.
דורש: לדעת מה רוצים
מה זה מגביל אצלנו
ההשפעה של הדדליין עצמו זניחה. אנחנו מוכרים דדליין, ולפי הראיה הטובה ביותר התאריך לבדו אינו המרכיב הפעיל.
ומה עשינו עם זה
שינינו את מה שאנחנו אומרים: הדגש הוא על ״מחייב״ ולא על ״דדליין״. התאריך הוא המסגרת, ומה שמחזיק הוא מה שתלוי בו.
Hyndman, K. & Bisin, A., Psychological Science, 2026 · מקור
- מטא-אנליזהנמשך אחרי הסיום18,303 משתתפים39 מחקריםRR 1.52 (95% CI 1.33-1.74), ובהיריון RR 2.13 (1.58-2.86)
תמריצים והפקדות עצמיות לגמילה מעישון
הסיכוי להיגמל עלה בכחצי מול ביקורת, ובקרב נשים בהיריון עוד יותר.
שיטה ומגבלות
נמדד: הימנעות מעישון במעקב הארוך ביותר, חצי שנה ומעלה
הראיה החזקה בבסיס: ודאות גבוהה בסולם GRADE, הדירוג הגבוה ביותר של קוקרן. רוב המחקרים מארה"ב.
דורש: סכום שלך על הפרק
Notley et al., Cochrane Database of Systematic Reviews, 2025 · מקור
- מטא-אנליזהנמשך אחרי הסיום18,303 משתתפים39 מחקריםמטא-רגרסיה, P=0.963
גובה הסכום המוצב
לא נמצא קשר מובהק בין הסכום לתוצאה. הטווח נע מאפס, בהפקדה עצמית, עד 1,185 דולר.
שיטה ומגבלות
נמדד: האם סכום גדול יותר עובד יותר
בלי הסייג הזה הממצא נקרא הפוך. הטווח שנבדק מתחיל ב-45 דולר, כך שהמבחן לא הביט בסכומים קטנים מכדי להיחשב. וזו השוואה בין מחקרים, שהמחברים עצמם קוראים לה "גסה במיוחד".
דורש: סכום שלך על הפרק
מה זה מגביל אצלנו
מ-45 דולר ומעלה, סכום גדול יותר לא קנה תוצאה טובה יותר. לסולם יש תקרה.
ומה עשינו עם זה
אנחנו לא דוחפים לסכום גבוה מהנדרש. מוצג טווח מומלץ ולא ״כמה שיותר״, ותקרת ההתחייבות נשארת.
Notley et al., Cochrane Database of Systematic Reviews, 2025 · מקור
- תצפיתילא נמדד3,857 משתתפים-0.1% לשבוע על כל 10 דולר נוספים, P<0.001
גובה ההפקדה השבועית בחוזה שאדם קבע לעצמו
כל עשרה דולר נוספים בשבוע נקשרו לעוד עשירית אחוז בשבוע, בקשר לינארי. ההפקדה החציונית: כעשרה דולר בשבוע.
שיטה ומגבלות
נמדד: אחוז שינוי במשקל בשבוע
תצפיתי: כל אחד בחר כמה להפקיד, והמחברים אומרים שאי אפשר להסיק סיבתיות. והמשקל מדווח עצמית, בדיוק מה שתמריץ כספי מעודד לעוות.
דורש: סכום שלך על הפרק, לדעת מה רוצים
Lesser, Thompson & Luft, American Journal of Health Promotion, 2016 · מקור
- תצפיתילא נמדד3,857 משתתפים-0.33% לגוף מתנגד, -0.28% לצדקה, -0.25% לחבר, מול חוזה בלי הפקדה
לאן הכסף הולך בכישלון: לגוף שהאדם מתנגד לו, לצדקה, או לחבר
שלושת הסוגים עקפו חוזה בלי כסף. הגדול מביניהם היה זה שבו הכסף הולך לגוף שהאדם מתנגד לו, אחריו צדקה, ואחריו חבר.
שיטה ומגבלות
נמדד: אחוז שינוי במשקל בשבוע
אותן מגבלות. הפערים בין שלושת הסוגים קטנים, ולא נבדק אם הם מובהקים.
דורש: סכום שלך על הפרק
Lesser, Thompson & Luft, American Journal of Health Promotion, 2016 · מקור
- תצפיתילא נמדד3,857 משתתפיםפער של 0.04% לשבוע, P=0.001
חוזה שמישהו מאשר את התוצאה שלו, מול דיווח עצמי
מי שאומת דיווח על ירידה קטנה יותר ממי שדיווח בלי אימות.
שיטה ומגבלות
נמדד: אחוז שינוי במשקל בשבוע
לא כישלון של האימות: הפער אומר שדיווח עצמי מנופח, ודווקא כשיש כסף על הפרק. המחברים כותבים את זה כמגבלה.
דורש: אדם נוסף
Lesser, Thompson & Luft, American Journal of Health Promotion, 2016 · מקור
- ניסוי מבוקרלא נמדד2,538 משתתפים
הפקדה מכספו של המשתתף לעומת פרס מובטח
תשעה מכל עשרה בחרו את הפרס ורק אחד משבעה הסכים להפקיד מכספו. אצלו ההפקדה עבדה יותר מפי שניים מהפרס.
שיטה ומגבלות
נמדד: גמילה מעישון
האפקט נמדד על מי שהסכים, וההסכמה עצמה בוררת. אחד משבעה הוא גם גודל השוק של כל מכשיר התחייבות.
דורש: סכום שלך על הפרק
Halpern et al., New England Journal of Medicine, 2015 · מקור
- ניסוי מבוקרלא נמדד281 משתתפים
כסף שניתן מראש ונגרע, לעומת כסף שניתן על הצלחה
רק הקבוצה שכספה כבר היה שם ונגרע בכל יום שפוספס עקפה את קבוצת הביקורת.
שיטה ומגבלות
נמדד: שבעת אלפים צעדים ביום
281 איש, 13 שבועות. אותו סכום בכל הזרועות, ולכן ההשוואה נקייה.
דורש: סכום שלך על הפרק, מכשיר מודד
Patel et al., Annals of Internal Medicine, 2016 · מקור
- סקירה שיטתיתדעך אחרי הסיום409 משתתפים3 מחקרים1.5 ק"ג (95% CI 0.7-2.4)
התחייבות, עם הפקדה כספית ובלעדיה
התחייבות הוסיפה כקילו וחצי בטווח הקצר, ויותר כשהייתה פומבית וכשכוונה לתזונה.
שיטה ומגבלות
נמדד: ירידה במשקל
שלושה ניסויים בלבד, באיכות משתנה. המחברים קוראים לפרש בזהירות.
דורש: סכום שלך על הפרק, מישהו צריך לדעת
מה זה מגביל אצלנו
שתי מכות: אחרי סוף הטיפול לא נמצאה השפעה לטווח ארוך, וההתחייבות עבדה יותר כשהייתה פומבית, בעוד שאצלנו פרסום אינו חובה.
ומה עשינו עם זה
הפסקנו להבטיח שינוי מתמשך: המודל הוא מחזורים חוזרים. ופרסום מעודד ומובנה, כשהפירוט נשאר בבחירה של האדם.
סקירה שיטתית, BMC Public Health, 2019 · מקור
- ניסוי מבוקרדעך אחרי הסיום61,293 משתתפים54 מחקרים
54 התערבויות דיגיטליות, זו מול זו
45 אחוז מההתערבויות העלו ביקורים, ב-9 עד 27 אחוז. רק 8 אחוזים מהן השאירו שינוי מובהק אחרי שנגמרו.
שיטה ומגבלות
נמדד: ביקורים שבועיים בחדר כושר
ארבעה שבועות, תוצאה אחת, אוכלוסייה אחת. ניסוי שדה ולא סינתזה.
דורש: מכשיר מודד
מה זה מגביל אצלנו
שמונה אחוזים. המספר הזה מפרק את רוב מה שנמכר בתחום, ואנחנו בתוך התחום.
ומה עשינו עם זה
זה שינה את מה שהמוצר מבטיח: אין ״הרגלים לכל החיים״. מוציאים לפועל דבר מסוים, ועל זה יש ראיה. התשובה ל-8 אחוז היא לא לסיים.
Milkman et al., Nature, 2021 · מקור
- ניסוי מבוקרנמשך אחרי הסיום
חשבון חיסכון לחצי שנה ובסופו בדיקת שתן. עבר, הכסף חוזר. לא עבר, הוא נתרם.
11 אחוז ממי שהוצע להם לקחו. מי שההצעה הוגרלה אליו עבר את הבדיקה ב-3 נקודות אחוז יותר, והאפקט החזיק בבדיקות פתע כעבור שנה.
שיטה ומגבלות
נמדד: בדיקת ניקוטין בשתן
בדיקת פתע ביוכימית היא הראיה הכי קשה לזיוף בבסיס. 3 נקודות מחושבות על כל מי שהוצע לו, לא רק על מי שלקח.
דורש: סכום שלך על הפרק
Giné, Karlan & Zinman, American Economic Journal: Applied Economics, 2010 · מקור
- תצפיתילא נמדד72,974 משתתפים
הפקדה בפלטפורמה מסחרית, עם משחוק וקבוצה
הצעדים עלו ב-31 אחוז, מ-7,774 ל-10,197 ביום, ו-73 אחוז מהאתגרים הצליחו. אצל המצליחים עלייה של 44 אחוז, ואצל מי שנכשל ירידה של 5.
שיטה ומגבלות
נמדד: צעדים ביום, כפי שנמדדו במכשיר ולא בדיווח
אין קבוצת ביקורת, וכל אחד בחר להירשם. אבל המדידה ממכשיר, על 72,974 איש בעולם האמיתי. והמחברים אומרים שאי אפשר לבודד איזה רכיב עשה את העבודה. אחד המחברים עובד ב-WayBetter, הבעלים של StepBet, ומחזיק אופציות (הצהרת ניגוד העניינים ב-PubMed). למאמר יש תיקון (10.1016/j.invent.2023.100626) שלא נקרא.
דורש: סכום שלך על הפרק, מכשיר מודד
ניתוח נתוני StepBet, 2023 · מקור
- דיווח של מפעיללא נמדד
גוף שהאדם מתנגד לו כנמען הכסף בכישלון, מול צדקה או חבר
לפי מנכ"ל סטיקיי, מי שבחר גוף שהוא מתנגד לו עמד ביעד ב-15 אחוז יותר ממי שבחר צדקה או חבר.
שיטה ומגבלות
נמדד: עמידה ביעד
מספר של מפעיל על המוצר שלו, בלי מכנה, שיטה או ביקורת. הוא באותו כיוון כמו לסר, אבל לא נושא לבדו שום טענה שלנו.
דורש: סכום שלך על הפרק
ג'ורדן גולדברג, מנכ"ל stickK, בראיון · מקור
- מחקר יחידלא נמדד
התועלת מעצם הנתינה, בנפרד מהתועלת של מי שמקבל
מי שנותן נהנה גם מעצם הנתינה ולא רק מהתוצאה שלה.
שיטה ומגבלות
נמדד: מודל תיאורטי, ואישושים ניסויים אחריו
מודל ולא ניסוי, ומשמש כאן הסבר ולא ראיה. המסקנה שלנו, לא של אנדראוני: קנס שהולך לגוף שאוהדים מחזיר חלק מעצמו בהנאה, ולכן הוא קנס חלש.
Andreoni, J., The Economic Journal, 1990 · מקור
- סקירה שיטתיתלא נמדד
השוואה בין מה שנחקר בפסיכולוגיה למה שנחקר בכלכלה
הפגיעה מופיעה רק כשהבסיס גבוה והמשימה מהנה. בהתנהגויות בריאות, שאנשים נמנעים מהן, לא נמצאה פגיעה, ובמדידת ההמשך גם לא נזק.
שיטה ומגבלות
נמדד: מתי תמריץ כספי פוגע ומתי לא
מי שמתחייב לכתוב ספר שהוא אוהב לכתוב קרוב יותר לתנאי הפגיעה ממי שמתחייב ללכת לרופא.הגנה שנייה, מבנית: אין כאן מי שמשלם לאדם. האדם הוא המזמין, והסכום הועמד בידיו. (הבחנה של עוז.) אבל ראו `sdt-introjection`: זה לא מכניס את המוצר לצד האוטונומי.
Promberger & Marteau, Health Psychology, 2013 · מקור
- מעין-ניסויידעך אחרי הסיום10 מחקרים
קנס של עשרה שקלים על איחור באיסוף ילד מהמעון
האיחורים עלו אחרי הקנס, ונשארו גבוהים גם כשהקנס בוטל.
שיטה ומגבלות
נמדד: שיעור האיחורים
הנזק נשאר אחרי הקנס, וזה החלק שמרבים להשמיט. ההסבר: המחיר הפך חובה מוסרית לעסקה.
מה זה מגביל אצלנו
ההתנגדות התיאורטית הרצינית ביותר למוצר. אם מחיר לפספוס הופך כישלון לדבר שקונים, ״שילמתי 1,500 וקניתי לעצמי שבוע״ הוא מצב אפשרי, והנזק קבוע.
ומה עשינו עם זה
שתי הגנות. אין נושה: ההורה משלם לגננת שנשארה וסוגר חוב. אצלנו לא נגרם נזק לאיש, ואין חוב לסגור. (הבחנה של עוז, 4.9.2026.)הנמען ההפוך: אדם עדיין יכול לסגור חוב מול עצמו, אבל קשה להרגיש סגורים אחרי שמימנו בדיוק את הצד שמתנגדים לו. ובנוסף, הכסף כבר יצא: זה החזר שמפסידים ולא מחיר שקונים (`patel-2016-loss`). כל זה קריאה ולא ממצא, ואיש לא בדק אותה.
Gneezy, U. & Rustichini, A., Journal of Legal Studies, 2000 · מקור
- סקירה שיטתיתלא נמדד
הפסד כספי כאחוז מההכנסה, לעומת סכום מוחלט
אחוז מההכנסה החודשית היה המדד הטוב ביותר להפסד כספי. מדדים יחסיים גברו על מוחלטים.
שיטה ומגבלות
נמדד: חומרה ותפקוד, במחקר על הימורים
תחום אחר לגמרי, והוא מאשש מסגור יחסי ולא סף. אין בספרות מספר מבוסס ל״כמה כואב״, ולכן כל סף הוא הערכה.
סקירה מתודולוגית על מדידת הפסדים כספיים, Psychiatry Research, 2017 · מקור
- ניסוי מבוקרלא נמדד913 משתתפים
חוזה חיסכון שבו האדם קבע בעצמו גם את התוכנית וגם את הקנס
55 אחוז הפרו את החוזה והפסידו כסף. ההסבר שהנתונים תומכים בו: הסכומים שבחרו לעצמם היו נמוכים מכדי להתגבר על בעיית השליטה העצמית.
שיטה ומגבלות
נמדד: חיסכון בפועל, ושיעור מי שהפר ושילם
אוכלוסייה בהכנסה נמוכה ומוצר חיסכון, לא יעד התנהגותי. ההשפעה הממוצעת על החיסכון הייתה גדולה: ממוצע טוב יכול להסתיר רוב שנפגע.
דורש: סכום שלך על הפרק, לדעת מה רוצים
מה זה מגביל אצלנו
הממצא הקשה ביותר עלינו. כשאדם בוחר לעצמו את הסכום, רוב האנשים בוחרים נמוך מדי, נכשלים ומשלמים.
ומה עשינו עם זה
רצפת הסכום מטפלת בזה מבנית: מינימום הפיילוט 1,500 ש"ח. הפער שנשאר: הסף יחסי לאדם והרצפה מוחלטת, ולכן נשאלת השאלה ״כמה זה יכאב להפסיד את זה״ לפני אישור הסכום. מסלול המשימה הבודדת נשאר חשוף וטרם הוכרע.
John, A., Management Science, 2020 · מקור
- ניסוי מבוקרלא נמדד913 משתתפים
מי נרשם ומי נמנע, לפי מידת המודעות של האדם להטיה שלו
מודעות עצמית להטיה ניבאה פחות הרשמה ופחות הפרה: מי שמכיר את עצמו זיהה שההתחייבות חלשה מדי בשבילו, ולא נרשם.
שיטה ומגבלות
נמדד: הרשמה, והפרה
מודעות עצמית להטיה קשה למדידה. אם המסקנה נכונה, משפך ההרשמה של מוצר כזה בורר דווקא את מי שייכשל בו.
מה זה מגביל אצלנו
מי שמכיר את עצמו הכי טוב נמנע ממוצר שההתחייבות בו חלשה. הברירה של המשתמשים פועלת נגדנו.
ומה עשינו עם זה
הרצפה הגבוהה הופכת את הכיוון: מי שמכיר את עצמו נמנע דווקא מהתחייבות חלשה. המחיר רשום: פחות אנשים נכנסים, וזה מוצר למעטים בכוונה.
John, A., Management Science, 2020 · מקור
- מטא-אנליזהלא נמדד23,000,000 משתתפים126 מחקרים
תזכורות, ניסוח מחדש ומסרים, כפי שמפעילים אותם בקנה מידה גדול
בכתבי עת: 8.7 נקודות אחוז בממוצע. ביחידות שמפעילות אותן באמת: 1.4. פי שישה פחות.
שיטה ומגבלות
נמדד: שיעור ההיענות
כשבעים אחוז מהפער מוסברים בפרסום סלקטיבי. כל גודל אפקט אחר כאן נמדד בסרגל מנופח, כולל אלה שנוחים לנו.
מה זה מגביל אצלנו
אם פרסום סלקטיבי מנפח פי שישה, גם הראיות הנוחות לנו לא חסינות.
ומה עשינו עם זה
לא מצטטים גודל אפקט בלי הסייג הזה. לכן כל שורה כאן נושאת תכנון מחקר וסייג, ומטא-אנליזות מוצגות מעל מחקרים בודדים.
DellaVigna, S. & Linos, E., Econometrica, 2022 · מקור
- סקירה שיטתיתלא נמדד
שנאת הפסד: הפסד כואב יותר מרווח שקול
האסימטריה קטנה בהרבה מ-2.25 שנטען, לרוב סביב 1.3, ובהרבה מחקרים לא מובהקת. בהפסדים קטנים ובינוניים לא שוחזרה.
שיטה ומגבלות
נמדד: עוצמת האסימטריה
קאהנמן הסכים שזה לא חוק טבע. אבל זו טענה על התיאוריה ולא על התוצאה: אצל פאטל רק כסף שנגרע עבד. תיאוריה רעועה לא מבטלת ניסוי.
מה זה מגביל אצלנו
ההסבר שלנו למה זה עובד רעוע יותר משנהוג לומר. הממצא עומד, הסיפור פחות.
ומה עשינו עם זה
שינינו את ההסבר ולא את המנגנון. לא ״הפסד כואב יותר מרווח״, אלא הנמען ההפוך מוחק את הנחמה. הממצא של פאטל עומד גם בלי התיאוריה.
Gal, D. & Rucker, D., Journal of Consumer Psychology, 2018, והוויכוח שנמשך אחריו · מקור
פסיכולוגיה חברתית
- מטא-אנליזהלא נמדד94 מחקריםd=0.65
כוונות יישום: מתי, איפה ואיך, שנקבעים מראש
מי שקבע מראש מתי, איפה ואיך עמד ביעד יותר ממי שרק רצה, באפקט בינוני עד גדול.
שיטה ומגבלות
נמדד: עמידה ביעד
מ-2006, לפני רפורמות השקיפות. מטא-אנליזה חדשה על גרסה מורחבת מצאה אפקט קטן בהרבה, ראו את השאלה על גודל האפקט.
דורש: לדעת מה רוצים
Gollwitzer, P. & Sheeran, P., 2006 · מקור
- מטא-אנליזהלא נמדד15,907 משתתפים21 מחקריםg=0.336, ובהעברה אישית g=0.465
ניגוד מנטלי בצירוף כוונות יישום
אפקט קטן עד בינוני, וגדול יותר כשאדם העביר את ההתערבות ולא מסמך.
שיטה ומגבלות
נמדד: עמידה ביעד
טכניקה מורחבת, לא זהה לכוונות יישום לבדן, ולכן ההשוואה אינה ישירה.
דורש: לדעת מה רוצים
מטא-אנליזה, 2021 · מקור
- מטא-אנליזהלא נמדד19,951 משתתפים138 מחקרים
מעקב אחר התקדמות, לעומת רצון בלבד
מעקב העלה עמידה ביעד, ויותר כשההתקדמות נרשמה פיזית וכשמישהו אחר ראה אותה.
שיטה ומגבלות
נמדד: עמידה ביעד
המעקב שונה מאוד בין המחקרים, מיומן כתוב ועד מדידה אוטומטית.
דורש: אדם נוסף
Harkin et al., Psychological Bulletin, 2016 · מקור
- מחקר יחידלא נמדד96 משתתפים
חזרה יומית באותו הקשר
בין 18 ל-254 יום, תלוי באדם ובמשימה. פספוס של יום אחד כמעט לא פגע.
שיטה ומגבלות
נמדד: כמה זמן עד שזה מפסיק לדרוש מאמץ
96 איש במחקר יחיד. הטווח מצוטט לרוב כ״66 יום״, הממוצע, שלא מייצג אף אחד.
דורש: שבועות
Lally et al., European Journal of Social Psychology, 2010 · מקור
- ניסוי מבוקרנמשך אחרי הסיום730 משתתפים
ניסוח כעשייה לעומת ניסוח כהימנעות
מי שניסח עשייה עמד ב-58.9 אחוז, ומי שניסח הימנעות ב-47.1.
שיטה ומגבלות
נמדד: עמידה בהחלטה כעבור שנה
דיווח עצמי כעבור שנה, בלי אימות חיצוני.
דורש: לדעת מה רוצים
Oscarsson et al., PLOS ONE, 2020 · מקור
- מעין-ניסויילא נמדד
כתיבה יומית קצרה, עם רישום, ועם מישהו שרואה את הרישום
מי שחיכה לזמן פנוי כתב 17 עמודים, מי שכתב כל יום ורשם כתב 64, ומי שהראה את הרישום למישהו כתב 157.
שיטה ומגבלות
נמדד: עמודים שנכתבו בשנה
ספר מ-1990, לא ניסוי מבוקר ולא שוכפל. הפער בין 64 ל-157 תומך הכי חזק במנגנון שלנו, ודווקא עליו הראיה החלשה כאן.
דורש: אדם נוסף, מישהו צריך לדעת
Boice, R., Professors as Writers, 1990 · מקור
- מטא-אנליזהדעך אחרי הסיום
תגמול חיצוני על פעילות שהאדם כבר עושה ונהנה ממנה
תגמול צפוי הפחית מוטיבציה פנימית: מי שקיבל כסף על משהו שנהנה ממנו עשה אותו פחות אחר כך.
שיטה ומגבלות
נמדד: כמה ממשיכים לעשות אותה כשמפסיקים לשלם
האפקט נמצא רק במשימות שכבר עושים הרבה ונהנים מהן, וזה כמעט תמיד נשמט מהציטוט. במשימות משעממות לא נמצאה פגיעה.
Deci, Koestner & Ryan, Psychological Bulletin, 1999 · מקור
- סקירה שיטתיתדעך אחרי הסיום
רצף הוויסות: מבחוץ, מוחדר, מזוהה, משולב, ופנימי
למה שאנחנו עושים יש שם: ויסות מוחדר, תגמולים ועונשים שאדם מפעיל על עצמו. הוא בצד המבוקר של הרצף, לצד תגמול חיצוני. מה שקובע הוא איך התגמול נחווה, תומך או שולט.
שיטה ומגבלות
נמדד: איכות המוטיבציה, התמדה ורווחה
ההחלטה להקים את ההתחייבות אוטונומית, כי האדם בחר בה בגלל ערך התוצאה. ההפעלה היומיומית של הקנס מוחדרת. המוצר יושב על שתיהן.
מה זה מגביל אצלנו
״זה כסף שמשלמים לעצמנו, ולכן זה פנימי״ נכון רק בחציו. קנס עצמי הוא בדיוק ויסות מוחדר, מוטיבציה מבוקרת ולא אוטונומית.
ומה עשינו עם זה
זה מסביר את ה-8 אחוזים במגה-מחקר: ויסות מוחדר עובד חזק בזמן שהוא פועל ומתמיד גרוע כשהוא נפסק. ומה שמגן הוא יעד של האדם, בעל ערך בעיניו. לכן ה״למה״ הוא חלק מהבנייה, הניסוח לא נשען על פחד בלבד, והמודל הוא מחזורים חוזרים.
Ryan, R. & Deci, E., Self-Determination Theory · מקור
- מחקר יחידלא נמדד
הכרזה על כוונה שקשורה לזהות, כשמישהו אחר שם לב ומאשר
כוונות שמישהו שם לב אליהן תורגמו לפעולה פחות. ההסבר: מי ששמעו אותו מרגיש מראש שכבר הגיע.
שיטה ומגבלות
נמדד: כמה בפועל פעלו למען אותה כוונה
ארבעה ניסויים קטנים מ-2009, הפרופיל שהתברר כשביר בתחום. וזה המחקר שמאחורי ״אל תספרו לאף אחד על היעדים״, בלי לדעת שהתמונה השתנתה.
דורש: מישהו צריך לדעת
Gollwitzer, Sheeran, Michalski & Seifert, Psychological Science, 2009 · מקור
- מחקר יחידלא נמדד
שיתוף יעד עם מישהו שהאדם מעריך את דעתו, מול מישהו שלא
שיתוף עם מי שנתפס בעל מעמד גבוה יותר העלה מחויבות וביצוע. שיתוף עם מי שנתפס נמוך יותר לא עזר כלל.
שיטה ומגבלות
נמדד: מחויבות ליעד וביצוע
הפוך מ-2009, ולכן התשובה היא לא כיוון אלא מי רואה. וגם זה מחקר יחיד.
דורש: מישהו צריך לדעת, אדם נוסף
Klein, H. et al., 2019 · מקור
- מטא-אנליזהלא נמדד43,236 משתתפים85 מחקריםd+=0.16 כולל, ובמטא-רגרסיה על מספר הטכניקות β=0.36, P<0.001
כמה טכניקות שינוי התנהגות שהופעלו יחד
האפקט הכולל של התערבויות מקוונות קטן, אבל ככל שהופעלו יותר טכניקות יחד הוא גדל, בקשר מובהק.
שיטה ומגבלות
נמדד: התנהגות בריאותית
קשר ולא סיבתיות: התערבות עשירה נבנית בידי צוות עם יותר משאבים. סקירות על התערבויות רב-רכיביות במשקל מוצאות תוצאות מתונות. התמיכה הישירה ביותר בערימה, והיא בינונית.
Webb et al., Journal of Medical Internet Research, 2010 · מקור
- מטא-אנליזהלא נמדד27 מחקריםd=1.36 פעולה, d=0.44 סטנדרט, d=0.09 תוצאה
יעד פעולה, יעד סטנדרט, ויעד תוצאה
יעד פעולה, מה עושים, הניב את האפקט הגדול ביותר. יעד סטנדרט הרבה פחות. יעד תוצאה, לנצח או להתקבל, כמעט אפס.
שיטה ומגבלות
נמדד: ביצוע ספורטיבי
בגלל זה המוצר מסרב ליעד שתלוי בהחלטה של מישהו אחר. נבדק בספורט בלבד.
דורש: לדעת מה רוצים
Williamson et al., International Review of Sport and Exercise Psychology, 2022 · מקור
- מטא-אנליזהלא נמדד27 מחקריםd=0.37 מוגדר, d=0.72 לא מוגדר
יעד מוגדר במדויק מול יעד לא מוגדר
לא נמצא הבדל מובהק. היעדים הלא מוגדרים אף יצאו גבוה יותר.
שיטה ומגבלות
נמדד: ביצוע ספורטיבי
חותך באורתודוקסיה של יעדים מדידים. אצלנו היעד מוגדר כדי שאפשר יהיה להכריע אם הושג: דרישה של הכרעה, לא של מוטיבציה.
Williamson et al., International Review of Sport and Exercise Psychology, 2022 · מקור
פסיכולוגיה קלינית
- מטא-אנליזהנמשך אחרי הסיום1,173 משתתפים24 מחקרים
טיפול קוגניטיבי התנהגותי, מול טיפולים אחרים ואימון עצמי
הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי הפחית דחיינות הכי הרבה, וההפחתה נשמרה במדידות המשך.
שיטה ומגבלות
נמדד: הפחתת דחיינות
מחקרים קטנים, כ-1,100 משתתפים ב-24 מחקרים. ומי שמשתתף במחקר טיפול ביקש טיפול, וזה לא כל מי שדוחה.
דורש: מטפל, שבועות, כסף מתמשך
מה זה מגביל אצלנו
זו התשובה המטא-אנליטית לשאלה מה מפחית דחיינות הכי הרבה, וזה לא מה שאנחנו מוכרים.
ומה עשינו עם זה
אנחנו אומרים את זה בגלוי. טיפול דורש מטפל, חודשים וכסף מתמשך, והוא מתאים לדחיינות קלינית. דדליינר מיועדת למי שכבר יודע מה לעשות ולא עושה, ומתחילים היום.
van Eerde, W. & Klingsieck, K., Educational Research Review, 2018 · מקור
- ניסוי מבוקרלא נמדדd=0.81 עם ליווי, d=0.69 בלעדיו
טיפול קוגניטיבי התנהגותי מקוון, עם ליווי ובלעדיו
מול רשימת המתנה, הגרסה המלווה עבדה יותר. אותו תוכן, ההבדל הוא שמישהו ליווה.
שיטה ומגבלות
נמדד: ציון בסולם הדחיינות הבלתי רציונלית
ההשוואה היא לרשימת המתנה ולא לטיפול אחר, ההשוואה הסלחנית ביותר שיש.
דורש: שבועות, אדם נוסף
Rozental et al., 2015 · מקור
- ניסוי מבוקרנמשך אחרי הסיוםd=1.29 מקוון, d=1.24 קבוצתי, בתוך קבוצה
טיפול קוגניטיבי התנהגותי, מקוון מול קבוצתי
אפקט גדול בשני הפורמטים. אבל רק כשליש השתפרו בתום הטיפול, וכמחצית במדידת ההמשך.
שיטה ומגבלות
נמדד: דחיינות, ובנוסף דיכאון וחרדה
אפקט גדול מול שליש שהשתפרו: שינוי ממוצע לא אומר שהאדם הממוצע השתנה.
דורש: מטפל, שבועות, כסף מתמשך
Rozental et al., 2018 · מקור
- מטא-אנליזהלא נמדד691 מחקרים
סקירה מטא-אנליטית של המתאמים
המנבאים החזקים: סלידה מהמשימה, מרחק המועד, מסוגלות עצמית, אימפולסיביות ומצפוניות. נוירוטיות ומרדנות כמעט לא קשורות.
שיטה ומגבלות
נמדד: מה קשור לדחיינות ומה לא
מתאמים ולא סיבתיות, והסקירה הוותיקה כאן. 691 הוא מספר המתאמים ולא המחקרים.
Steel, P., Psychological Bulletin, 2007 · מקור
- סקירה שיטתיתלא נמדד
מה שקורה לאדם אחרי פספוס יחיד
פספוס יחיד הופך לנטישה דרך ייחוס הכישלון לעצמי ולא לנסיבות (״זה מוכיח מי אני״), ודרך בושה. ״ממילא נכשלתי, אז מה זה משנה״ הוא הרגע שבו הנטישה מתחילה.
שיטה ומגבלות
נמדד: האם הפספוס נשאר פספוס או הופך לנטישה
מספרות ההתמכרויות, שבה ההימור גבוה בהרבה. ההעברה ליעדים יומיומיים היא הרחבה שלנו.
מה זה מגביל אצלנו
אנחנו מכריזים על כישלון, בכסף ובכתב. הכרזה שמנוסחת כאמירה על האדם עלולה להפוך פספוס לנטישה של היעד כולו.
ומה עשינו עם זה
שלוש הכרעות עונות על זה. קול נוטריון: ״הראיה לא הגיעה עד המועד״ ולא ״נכשלת״. אין `rejected` בהכרעה: למודל אין דרך לומר משהו על אמינות האדם. מחזורים קצרים וחוזרים: מחזור נוסף אומר שזה פספוס ולא סוף, והתחייבות חד פעמית גדולה היא המבנה המסוכן.
Marlatt, G.A. ואילך, אפקט הפרת ההימנעות · מקור
איך לצטט
מעבדת הראיות של דדליינר, https://deadliner.ai/research, נדלה בתאריך [תאריך].
ברישיון CC BY 4.0: מותר לכל שימוש, כולל מסחרי, עם ייחוס.